לבשתי את עצמי הפוך

יצירה בימתית רב־תחומית, אישית וחשופה, הנעה בין כאב להומור ובין וידוי אינטימי לשאלות הגדולות של הזהות הישראלית. מסע אסוציאטיבי, העוסק בשאלות היוצרת אודות תלישות ושייכות, ובחיפוש אחר מקומה בחברה המושפעת משלל רעיונות סותרים, לאומיים, צבאיים, חברתיים ותרבותיים. ארבעה מונולוגים אישיים נישזרים ברצף תודעתי עשיר של ציטוטים, דימויים ושירים כחלק מההון התרבותי הקולקטיבי. מירי לביא נעה בין חשיפת עולמה הפנימי דרך דמויות מגוונות, וגילום מהפנט של דמותו האייקונית של פרופ' ישעיהו ליבוביץ', אותו תיעדה בראיון וידיאו אישי בשנת 1992, בביתו בירושלים. קולו החד מעניק למסע עוגן פילוסופי ומעורר שאלות על קדושה, לאום, אמונה ובחירה אישית. כותרת היצירה, "לבשתי את עצמי הפוך", הופכת לדימוי של זהות נזילה ושל עולם פנימי הנחשף כלפי חוץ. השבר המתגלה על הבמה אינו מתכנס לעמדה פוליטית כזו או אחרת, אלא הופך להזמנה לחמלה, להקשבה