מתחילים מוקדם בגליל, כשהערפל עוד יושב על הגבעות — הולכים בשביל שקט בין מטעים ונותנים לאוויר לדבר בעצמו. לארוחת צהריים, מחפשים מקום משפחתי שמגיש מה שהגינה נתנה הבוקר: שמן זית, גבינה רכה, לחם חם. כשהיום מתרכך, עולים לנקודת תצפית גבוהה וצופים בעמקים הופכים לנחושת ואז לאפור. ארבעה זוגות, שולחן אחד, בלי למהר — אחר צהריים כזה שגורם לדרך הביתה להרגיש קצרה.
רגע…